<h1>ראבי"ה סימן ר'</h1>
<h2>דף כג:</h2>
אמר רבא פשיטא לי נר ביתו ונר חנוכה נר ביתו עדיף נר ביתו וקדוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו נר חנוכה וקידוש היום נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא. אמר רב הונא הרגיל בנר הויין ליה בנים תלמידי חכמים. פירוש נר שבת [ו]נר חנוכה נרות מצות, וכן נרות לבית הכנסת ולבית המדרש. וגרסינן באגדה [ירושלמי שביעית ספ"ג] [כתוב אחד אומר ונר הוליד את קיש וכתוב אחד אומר קיש בן אביאל וכי נר היה שמו והלא אביאל היה שמו] אלא זקינו אביאל היה רגיל להדליק נרות בבית הכנסת ובבית המדרש ובמבואות האפלות ובזכות זה זכה שאול בן בנו למלכות ולכן נקרא [שמו] נר. ולכך נהגו נשים צדקניות [וכשרות] לתקנם [ו]להדליקם לזכות מצוה. הרגיל במזוזה זוכה לדירה נאה הזהיר בציצית זוכה לטלית נאה הזהיר בקידוש היום זוכה וממלא גרבי יין. אמר רבא האי מאן דרחים רבנן הויין ליה בנין רבנן דמוקיר רבנן הויין ליה חתנוותא דרבנן [דדחיל מ]רבנן הוא גופיה [הוי] צורבא מרבנן.
<h2>דף כד:</h2>
[וקיימא לן הלכתא כרבא] דאמר רבא יום טוב שחל להיות בשבת שליח צבור היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב שאילמלא שבת אין שליח צבור יורד ערבית ביום טוב, ואפי' בשבת לא נתקן אלא משום סכנה. יש מפרשים סכנה להשאר בשדה, כי בתי כנסיותיהן היו בשדה. ויש מפרשים משום דבתחילת ליל שבת קאי מאדים בזווי. יחיד אומר מגן אבות בדברו או לא פירשתי בתשובה בסימן קצ"ו. ובירושלמי [ברכות פ"ח ה"א] גרסינן באתרא דלית חמר שליח צבור יורד לפני התיבה אומר ויכולו וברכה אחת מעין שבע. ובמדרש אמרינן שחייב לומר שלש פעמים ויכולו בשבת. ומיהו שבת ויום טוב לא אמרינן ג' פעמים. ואמרינן [קי"ט ע"ב] אמר רב המנונא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית וכו', ואמר מר עוקבא כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכולו שני מלאכי השרת המלווים לו לאדם מניחים ידיהן על ראשו ואומרים לו וסר עונך וחטאתך תכופר.
<h2>דף לה:</h2>
תנו רבנן שש תקיעות תוקעין בערב שבת וכו' ובשלישית חולץ תפילין. ופשוטה היא הברייתא זו.
